שמי יונתן, גר בגליל, נשוי ואבא לשלושה מתוקים.
אני בוגר החוג לקולנוע במכללת תל חי, עורך סרטים,
ומזה עשור מלמד נגינה על פסנתר, גיטרה, מפוחית וחלילית,
מנגן בשמחות, מנחה ומלווה אירועי שירה בציבור מסוגים שונים.

שירת הארץ היפה צמחה בעקבות משפט שאמרה לי אישה בשנות השמונים לחייה.
היא ניגשה אלי דומעת בסיומו של מפגש שירה שבו ניגנתי באחד ממועדוני גיל הזהב:
"רציתי רק להגיד לך שהחזרת אותי לשיעור זמרה בכיתה ב'..."

באותו הרגע החלו לצוף גם בי תמונות מתוך שיעורי הזמרה שלי בבית הספר.
מורה נרגשת מנופפת לעברנו בהתלהבות עם גיר בידה בתנועות של ניצוח,
וכיתה שלמה שפוצחת אחריה בקול ובלי להבין שרה את המילים שעל הלוח:
"טנא ירוק, פרח לבן, יין אדום, פת של מלח, זה מה שיש, שב איתנו כאן."

מלידתה של המדינה ושיעורי הזמרה של סבתא חלפו כבר שבעים שנה,
הרבה מים כבר עברו בירדן, לוחות הגיר התחלפו להם במסכים צבעוניים,
אך בתוך הלבבות כמו מאומה לא קרה, אותה הדומיה וגם אותה התפאורה,
אותם הצלילים הפשוטים שגדלנו בצילם וגם אותם הנופים המוכרים שמבטאים את כל מה שיפה בארצנו. 

יצאתי ממועדון גיל הזהב ונכנסתי לחדר העריכה, אל תוך עולם קסום שמעל מקום וזמן,
וכך יד ביד עם קלידי המחשב והפסנתר, שירת הארץ היפה החלה לרקום עור וגידים, תמונות וצלילים,
ונהייתה לתוכנית ססגונית, בשביל כל אחד ואחת שאהבת הארץ ופזמוני שיריה המופלאים מפעמים בקרבם.